שירים של:
נתן אלתרמן
(66)
▶ הקודם
66 / 66
תיבת הזמרה נפרדת
על העיר עפות יונים,
עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים,
עַל הָעִיר, עַל יַעַר פֶּרֶא,
עַל כִּכָּר הַתַּלְיָנִים,
עַל רִיסֵי נָשִׁים בָּעֶרֶב.
~
בָּעֶרֶב עִם הָרוּחַ הַנּוֹדֶדֶת
לֹא נִסַּע הַרְחֵק מִכָּאן.
הַשְּׁקִיעָה נָשְׂאָה בְּדֶרֶךְ
אֶת סַלֵּי הַדֻּבְדְּבָן.
עֶרֶב, עֶרֶב, עִיר עַרְבִית.
אֶפָּרֵד מֵרְחוֹב הָאֶבֶן.
אֶל עֵינֵי סוּסִים אַבִּיט,
כְּהַבִּיט אִישָׁהּ אוֹהֶבֶת.
~
כִּי הַסּוֹף, אַחִים, הוּא אִלֵּם.
כִּי בָּאוּנִי הַדְּמַמוֹת.
כְּעֵינָיִם מוּל הַהֵלֶךְ
הַדְּרָכִים נֶעֱצָמוֹת.
עוֹד מִקְטֹרֶת נֶעֱשַׁן,
עַל מִפְתַּן עַתִּיק נֵשֵׁבָה
אֶת חַיֵּינוּ נִישַׁן
כְּתִינוֹק נִרְדָּם בְּשֶׁבַע.
~
רוּחַ סַעַר וַעֲנֶנֶת,
רֵיחַ יַעַר וְשָׁנִים.
בּוֹאִי, בּוֹאִי עַל מִשְׁעֶנֶת
בַּת שִׁירַי הַנּוֹשָׁנִים.
הָהּ, יָמִים יְפֵי קוֹמָה,
סְחַרְחַרִים מִשּׁוּק וְקַיִץ,
מִקְּרוֹנוֹת וּמִקָּמָה,
מִשְּׂמָלוֹת וּמְבָרְכִים...
~
מִנְּתִיבַת אָבָק רוֹעֶשֶׁת,
מֵרִכְסֵי זִמְרָה תְּלוּלִים,
מִן הָרָשָׁע וְהָרֶשֶׁת
שֶׁל תּוּגוֹת וְהַתּוֹלִים.
מַה דָּבַקְתִּי בָּךְ, תֵּבֵל,
שָׁוְא לִפְרֹק אוֹתָךְ נִסִּיתִי,
מַה חִכִּיתִי לָךְ עִם לֵיל,
כְּתַלְמִיד לְגִימְנָזִיסְטִית.
~
רַק הַטַּל הַזֶּה בְּחוֹפֵן,
רַק הַשִּׁיר הַזֶּה - עֲדִי,
כִּי גַּם לִי אָדְמוּ בָּאֹפֶל
תָּפּוּחַיִךְ שֶׁבַּגַּיְא.
כַּעֲלוֹת נַחְשׁוֹל זוֹהֵר,
הִגַחְתְּ אֵלַי לַקְּרָב בְּנָיַּיִם.
בָּךְ גֻּלְגָּלְתִּי כְּעִוֵּר
בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאֵי עֵינַיִם.
~
בָּךְ נוֹתַרְתִּי קֶרַע-קֶרַע
עַל קוֹצֵי הַמַּחְסוֹמִים,
שֶׁל חֹמוֹת, שֶׁל עֵת - נִמְכֶּרֶת,
שֶׁל פְּגִישׁוֹת וּפִּתְאֹמִים.
עַל הָעִיר יוֹנִים עָפוֹת,
כָּל יָמַי שָׁטִים בְּיַחַד,
אוֹר, עָרִים וּמְרְצֶפוֹת,
זְרוֹעַ מְנִיפָה מִטְפַּחַת...
~
וּמַפֹּלֶת-לֵיל נִתֶּכֶת...
אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים!
גּוּף נוֹפֵל עַל אַדְמוֹתַיִךְ...
עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים.
עַל הָעִיר, עַל יַעַר פֶּרֶא,
עַל כִּכָּר הַתַּלְיָנִים,
עַל רִיסֵי נָשִׁים בָּעֶרֶב.
~
בָּעֶרֶב עִם הָרוּחַ הַנּוֹדֶדֶת
לֹא נִסַּע הַרְחֵק מִכָּאן.
הַשְּׁקִיעָה נָשְׂאָה בְּדֶרֶךְ
אֶת סַלֵּי הַדֻּבְדְּבָן.
עֶרֶב, עֶרֶב, עִיר עַרְבִית.
אֶפָּרֵד מֵרְחוֹב הָאֶבֶן.
אֶל עֵינֵי סוּסִים אַבִּיט,
כְּהַבִּיט אִישָׁהּ אוֹהֶבֶת.
~
כִּי הַסּוֹף, אַחִים, הוּא אִלֵּם.
כִּי בָּאוּנִי הַדְּמַמוֹת.
כְּעֵינָיִם מוּל הַהֵלֶךְ
הַדְּרָכִים נֶעֱצָמוֹת.
עוֹד מִקְטֹרֶת נֶעֱשַׁן,
עַל מִפְתַּן עַתִּיק נֵשֵׁבָה
אֶת חַיֵּינוּ נִישַׁן
כְּתִינוֹק נִרְדָּם בְּשֶׁבַע.
~
רוּחַ סַעַר וַעֲנֶנֶת,
רֵיחַ יַעַר וְשָׁנִים.
בּוֹאִי, בּוֹאִי עַל מִשְׁעֶנֶת
בַּת שִׁירַי הַנּוֹשָׁנִים.
הָהּ, יָמִים יְפֵי קוֹמָה,
סְחַרְחַרִים מִשּׁוּק וְקַיִץ,
מִקְּרוֹנוֹת וּמִקָּמָה,
מִשְּׂמָלוֹת וּמְבָרְכִים...
~
מִנְּתִיבַת אָבָק רוֹעֶשֶׁת,
מֵרִכְסֵי זִמְרָה תְּלוּלִים,
מִן הָרָשָׁע וְהָרֶשֶׁת
שֶׁל תּוּגוֹת וְהַתּוֹלִים.
מַה דָּבַקְתִּי בָּךְ, תֵּבֵל,
שָׁוְא לִפְרֹק אוֹתָךְ נִסִּיתִי,
מַה חִכִּיתִי לָךְ עִם לֵיל,
כְּתַלְמִיד לְגִימְנָזִיסְטִית.
~
רַק הַטַּל הַזֶּה בְּחוֹפֵן,
רַק הַשִּׁיר הַזֶּה - עֲדִי,
כִּי גַּם לִי אָדְמוּ בָּאֹפֶל
תָּפּוּחַיִךְ שֶׁבַּגַּיְא.
כַּעֲלוֹת נַחְשׁוֹל זוֹהֵר,
הִגַחְתְּ אֵלַי לַקְּרָב בְּנָיַּיִם.
בָּךְ גֻּלְגָּלְתִּי כְּעִוֵּר
בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאֵי עֵינַיִם.
~
בָּךְ נוֹתַרְתִּי קֶרַע-קֶרַע
עַל קוֹצֵי הַמַּחְסוֹמִים,
שֶׁל חֹמוֹת, שֶׁל עֵת - נִמְכֶּרֶת,
שֶׁל פְּגִישׁוֹת וּפִּתְאֹמִים.
עַל הָעִיר יוֹנִים עָפוֹת,
כָּל יָמַי שָׁטִים בְּיַחַד,
אוֹר, עָרִים וּמְרְצֶפוֹת,
זְרוֹעַ מְנִיפָה מִטְפַּחַת...
~
וּמַפֹּלֶת-לֵיל נִתֶּכֶת...
אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים!
גּוּף נוֹפֵל עַל אַדְמוֹתַיִךְ...
עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים.
