חודש תשרי
48
1.
בהר הגלבוע
(4 *)
יבש הקיץ בעתו
בהר הגלבוע
נשען שאול על חניתו
בהר הגלבוע
רק נער גר עימו
רק נער מבני עמלק.
יבש וחם, יבש וחם
הקיץ בעמק.
האדמה צבעה פחם
בקיץ בעמק
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
נפרש העמק לרגליו
בהר הגלבוע
היה הקיץ כמו עכשיו
בהר הגלבוע
מנגד הר תבור
והר החרמון במרחק
כאילו לא עברו שנים
בהר הגלבוע
אותם סלעים - סלעים שחונים
בהר הגלבוע
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
בהר הגלבוע
נשען שאול על חניתו
בהר הגלבוע
רק נער גר עימו
רק נער מבני עמלק.
יבש וחם, יבש וחם
הקיץ בעמק.
האדמה צבעה פחם
בקיץ בעמק
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
נפרש העמק לרגליו
בהר הגלבוע
היה הקיץ כמו עכשיו
בהר הגלבוע
מנגד הר תבור
והר החרמון במרחק
כאילו לא עברו שנים
בהר הגלבוע
אותם סלעים - סלעים שחונים
בהר הגלבוע
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
2.
מלאך מסולם יעקב
(2 *)
מילים:
יורם טהרלב
לחן:
נורית הירש
בבוקר על דשא ביתי הרטוב
על דשא ביתי הרטוב
ירד משמיים
בלובן כנפיים
מלאך מסולם יעקב.
מאין תבואה ואנה תצעד
מארץ הנגב אל ארץ גלעד.
את מי שם תראה, מלאכנו הטוב
את אוהל עשיו ואת בית יעקב.
בטרם אפתח את דלתי לקראתו
אפתח את דלתי לקראתו
פרש הכנפיים
ועף לשמיים
מלאך מסולם יעקב.
חכה נא עוד רגע, חכה ואני
הנה זה ארד במשעול אל גני,
ופרח אקטוף מפרחי היסמין
הבא אותו שי לאחי בנימין.
בבוקר על דשא ביתי הרטוב...
על דשא ביתי הרטוב
ירד משמיים
בלובן כנפיים
מלאך מסולם יעקב.
מאין תבואה ואנה תצעד
מארץ הנגב אל ארץ גלעד.
את מי שם תראה, מלאכנו הטוב
את אוהל עשיו ואת בית יעקב.
בטרם אפתח את דלתי לקראתו
אפתח את דלתי לקראתו
פרש הכנפיים
ועף לשמיים
מלאך מסולם יעקב.
חכה נא עוד רגע, חכה ואני
הנה זה ארד במשעול אל גני,
ופרח אקטוף מפרחי היסמין
הבא אותו שי לאחי בנימין.
בבוקר על דשא ביתי הרטוב...
3.
כד הקמח
(3 *)
אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלהים
אשר אמר
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
אולי האיש ההוא ידע מכאוב
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו
הוא שב ושר
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואני נזכר
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלהים
אשר אמר
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
אולי האיש ההוא ידע מכאוב
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו
הוא שב ושר
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואני נזכר
כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
4.
אבשלום בני
(3 *)
מילים:
רות חשמן
לחן:
יאיר קלינגר
רבים הבנים שהיו לדוד
אך בנו אבשלום מיוחד ויחיד
חסון כאלון ויפה עד חמדה
ואין עוד כמוהו בכל יהודה.
ידו האחת הוא הושיט למלוכה
בעוד השנייה לנשים נשלחה
מעיר אלי עיר על פרדו הוא רכב
עשה נפשות למלוכה ומשכב
אבשלום, אבשלום בני אבשלום,
מי יתן מותי תחתיך היום
רבות הנשים שהיו לדוד
אך בית פלגשיו מיוחד ויחיד
ועשר נשים בהרמון הוא הושיב
לשמור על פתחיו מכל צר ויריב
כשבא אבשלום לארמון וקרב
עקבו מבטי הנשים אחריו
נשמור ההרמון הן אמרו פה אחד
יקח אבשלום את גופנו בלבד
אבשלום, אבשלום בני אבשלום,
מי יתן מותי תחתיך היום
כיון שחטא אבשלום את חטאו
מצא בין ענפי האלה את מותו
וככה עם ערב הוגד לדוד
שבנו ונשיו בו ביום הוא הפסיד
הו בני אבשלום הוא קרא בקול חד
אני הן היום גם שכל, גם נבגד
מאז הוא לא שב להרמון לעולם
ורק הנשים שם טוו חלומן
אבשלום, אבשלום בני אבשלום,
מי יתן מותי תחתיך היום
אך בנו אבשלום מיוחד ויחיד
חסון כאלון ויפה עד חמדה
ואין עוד כמוהו בכל יהודה.
ידו האחת הוא הושיט למלוכה
בעוד השנייה לנשים נשלחה
מעיר אלי עיר על פרדו הוא רכב
עשה נפשות למלוכה ומשכב
אבשלום, אבשלום בני אבשלום,
מי יתן מותי תחתיך היום
רבות הנשים שהיו לדוד
אך בית פלגשיו מיוחד ויחיד
ועשר נשים בהרמון הוא הושיב
לשמור על פתחיו מכל צר ויריב
כשבא אבשלום לארמון וקרב
עקבו מבטי הנשים אחריו
נשמור ההרמון הן אמרו פה אחד
יקח אבשלום את גופנו בלבד
אבשלום, אבשלום בני אבשלום,
מי יתן מותי תחתיך היום
כיון שחטא אבשלום את חטאו
מצא בין ענפי האלה את מותו
וככה עם ערב הוגד לדוד
שבנו ונשיו בו ביום הוא הפסיד
הו בני אבשלום הוא קרא בקול חד
אני הן היום גם שכל, גם נבגד
מאז הוא לא שב להרמון לעולם
ורק הנשים שם טוו חלומן
אבשלום, אבשלום בני אבשלום,
מי יתן מותי תחתיך היום
5.
כינור דוד
— כנור דוד
(2 *)
לפני שנים רבות שמעו בארץ ישראל
קולות ניגון שירה ומזמורים
בצליל כה מיוחד ובנעימה טובה
כשיר ציפור זמיר בין העלים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
לפני שנים רבות בשערי ירושלים
ניצבה נפעמת בחלון מיכל
הביטה במשעול ובעיניה אור
רוקד דוד ובידו כינור
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
חלפו שנים רבות מתהילת התהילים
עוד מיתרי כינור דוד נוגנים
אומרים, ישנו מקום ובו הצדיקים
עם ערב את כינור דוד שומעים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
קולות ניגון שירה ומזמורים
בצליל כה מיוחד ובנעימה טובה
כשיר ציפור זמיר בין העלים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
לפני שנים רבות בשערי ירושלים
ניצבה נפעמת בחלון מיכל
הביטה במשעול ובעיניה אור
רוקד דוד ובידו כינור
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
חלפו שנים רבות מתהילת התהילים
עוד מיתרי כינור דוד נוגנים
אומרים, ישנו מקום ובו הצדיקים
עם ערב את כינור דוד שומעים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
6.
צדיק כתמר
(1 *)
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
7.
הנה לא ינום
(1 *)
הנה לא ינום
ולא יישן
ולא יישן שומר ישראל
הנה לא ינום
ולא יישן ולא יישן
שומר, שומר ישראל
ולא יישן
ולא יישן שומר ישראל
הנה לא ינום
ולא יישן ולא יישן
שומר, שומר ישראל
8.
יברכך
(1 *)
מילים:
מן המקורות
לחן:
דוד ויינקרנץ
יברכך ה' מציון
וראה בטוב ירושלים
יברכך ה' מציון
כל ימי ימי חייך.
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל.
וראה בטוב ירושלים
יברכך ה' מציון
כל ימי ימי חייך.
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל.
9.
ניצנים נראו בארץ
— נצנים
(1 *)
ניצנים נראו בארץ
עת זמיר וקול התור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
צרור המור לי, צרור המור לי
צרור המור לי, צרור המור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
עת זמיר וקול התור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
צרור המור לי, צרור המור לי
צרור המור לי, צרור המור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
10.
יונתי
(1 *)
11.
היושבת בגנים
(1 *)
היושבת בגנים
חברים מקשיבים לקולך
השמיעיני הו הו
ברח דודי
ודמה לך לצבי
או לעופר איילים
על הרי בשמים.
היושבת בגנים...
חברים מקשיבים לקולך
השמיעיני הו הו
ברח דודי
ודמה לך לצבי
או לעופר איילים
על הרי בשמים.
היושבת בגנים...
12.
כי תבואו אל הארץ
(2 *)
מילים:
מן המקורות
לחן:
עממי תימני
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
13.
אל גינת אגוז
(1 *)
מילים:
שיר השירים
לחן:
שרה לוי תנאי
אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל;
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן,
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים.
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן,
פִּתַּח הַסְּמָדַר.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן,
הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו;
יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ
וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל;
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן,
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים.
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן,
פִּתַּח הַסְּמָדַר.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן,
הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו;
יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ
וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
14.
הדודאים
(1 *)
מילים:
שיר השירים
לחן:
צבי שרף
הדודאים נתנו ריחם
ועל פתחינו כל מגדים
ועל פתחינו כל מגדים
מה יפה
יפה וגם נעים
יפה דודי דומה לצבי
לעופר איילים
ועל פתחינו כל מגדים
ועל פתחינו כל מגדים
מה יפה
יפה וגם נעים
יפה דודי דומה לצבי
לעופר איילים
15.
כשושנה בין החוחים
(1 *)
מילים:
שיר השירים
לחן:
חנה אהרוני
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים
כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת
אָנָה הָלַךְ, הָלַךְ דּוֹדֵךְ
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת
אָנָה הָלַךְ, הָלַךְ דּוֹדֵךְ
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
16.
אנה הלך דודך
(1 *)
מילים:
עממי
לחן:
עמנואל עמירן
אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דּוֹדֵךְ?
אָנָה פָּנָה דּוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ?
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ
לַעֲרוּגוֹת הַבּוֹשֶׂם.
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דּוֹדֵךְ?
אָנָה פָּנָה דּוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ?
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ
לַעֲרוּגוֹת הַבּוֹשֶׂם.
17.
ישראל
(1 *)
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
ישראל עם אחד
לב אחד ומיוחד
ישראל אל תפחד
כי אתה לא לבד
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
עם אהבה בנשמה
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
ישראל עם אחד
לב אחד ומיוחד
ישראל אל תפחד
כי אתה לא לבד
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
18.
ליבבתיני
(1 *)
לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה
לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ
מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה
וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.
~
אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, תָּבוֹאִי
מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים.
.
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם
אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ
אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ
מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה
וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.
~
אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, תָּבוֹאִי
מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים.
.
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם
אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ
אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
19.
אתן במדבר
(1 *)
20.
עושה שלום
(1 *)
מילים:
מן המקורות
לחן:
עממי
עושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
21.
למנצח
(2 )
22.
שבחי ירושלים
(1 *)
מילים:
מן התפילה
לחן:
אביהו מדינה
שבחי ירושלים את אדוני
הללי אלוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי אלוהייך ציון.
הללי אלוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי אלוהייך ציון.
23.
והאר עינינו
— והאר עיננו
(1 *)
מילים:
מן המקורות
לחן:
הרב קרליבך
והאר עינינו בתורתך
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.
24.
אדון עולם
(1 *)
מילים:
מן המקורות
לחן:
עוזי חיטמן
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
בתפארה
והוא אחד ואין שני
להמשילו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית
ולו העוז והמשרה.
והוא אלי וחי גואלי
וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוסי
מנת כוסי ביום אקרא
בידו אפקיד רוחי
בעת אישן ואעירה
ועם רוחי גווייתי
ה' לי ולא אירא
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
בתפארה
והוא אחד ואין שני
להמשילו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית
ולו העוז והמשרה.
והוא אלי וחי גואלי
וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוסי
מנת כוסי ביום אקרא
בידו אפקיד רוחי
בעת אישן ואעירה
ועם רוחי גווייתי
ה' לי ולא אירא
25.
שישו את ירושלים
(2 *)
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
שישו את ירושלים...
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו, באו לך
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו ובאו לך
שישו את ירושלים...
גילו בה כל אוהביה.
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
שישו את ירושלים...
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו, באו לך
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו ובאו לך
שישו את ירושלים...
26.
ויבן עוזיהו
(1 *)
ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים
ויחזקם
ויחזקם
ויבן מגדלים
ויבן מגדלים במדבר
ויחצוב בורות רבים
ויחצוב בורות רבים
ויחזקם
ויחזקם
ויבן מגדלים
ויבן מגדלים במדבר
ויחצוב בורות רבים
ויחצוב בורות רבים
27.
אשא עיני
(1 *)
מילים:
מן המקורות
לחן:
עממי
אשא עיני אל ההרים
מאיין יבוא עזרי
אשא עיני אל ההרים
מאיין יבוא עזרי
עזרי מעם ה'
עושה שמיים וארץ
עזרי מעם ה'
עושה שמיים וארץ
מאיין יבוא עזרי
אשא עיני אל ההרים
מאיין יבוא עזרי
עזרי מעם ה'
עושה שמיים וארץ
עזרי מעם ה'
עושה שמיים וארץ
28.
מי האיש
(1 *)
מילים:
מתוך תהילי
לחן:
ברוך חייט
מי האיש החפץ חיים,
אוהב ימים
אוהב ימים לראות טוב.
נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מירמה
סור מרע, עשה טוב
בקש שלום ורדפהו.
אוהב ימים
אוהב ימים לראות טוב.
נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מירמה
סור מרע, עשה טוב
בקש שלום ורדפהו.
29.
חמדת ימים
(1 *)
חמדת ימים אותו קראת
זכר למעשה בראשית.
זכר למעשה בראשית.
30.
מים לדוד
(3 *)
ודוד חשק במים
מן הבאר שביד פלשתים
למלא את רצונו
יצאו שלושה גברים
מיהרו הם אל בית לחם
מי הבאר להעלות
זה לזה סיפרו בדרך
מעשי גבורות
מים לדוד המלך
מים, מים לדוד
מים לדוד המלך
מים לדוד
סח אחד מהם: שמעו נא
על דרכי ניצב לו הר
את כפי עליו הנחתי,
התמוטט ההר
השני אמר: הקשיבו,
את דרכי חסם נהר
בקולי עליו רעמתי,
הנהר עצר
מים לדוד המלך
מים, מים לדוד
מים לדוד המלך
מים לדוד
השלישי ללא כל אומר
את מחנה פלשתים שיסע
את הבאר על כל מימיה
על גבו נשא
אז דוד מזמור השמיע
לשלושה הגבורים
לתנך פסוק הוסיפו
ומאז שרים
מים לדוד המלך
מים, מים לדוד
מים לדוד המלך
מים לדוד
מן הבאר שביד פלשתים
למלא את רצונו
יצאו שלושה גברים
מיהרו הם אל בית לחם
מי הבאר להעלות
זה לזה סיפרו בדרך
מעשי גבורות
מים לדוד המלך
מים, מים לדוד
מים לדוד המלך
מים לדוד
סח אחד מהם: שמעו נא
על דרכי ניצב לו הר
את כפי עליו הנחתי,
התמוטט ההר
השני אמר: הקשיבו,
את דרכי חסם נהר
בקולי עליו רעמתי,
הנהר עצר
מים לדוד המלך
מים, מים לדוד
מים לדוד המלך
מים לדוד
השלישי ללא כל אומר
את מחנה פלשתים שיסע
את הבאר על כל מימיה
על גבו נשא
אז דוד מזמור השמיע
לשלושה הגבורים
לתנך פסוק הוסיפו
ומאז שרים
מים לדוד המלך
מים, מים לדוד
מים לדוד המלך
מים לדוד
31.
תכול המטפחת
(2 *)
מילים:
אברהם שלונסקי
לחן:
יז'י פטרסבורגסקי
טוהר ותכול המטפחת
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
32.
רותי
(2 *)
לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
33.
בדומיה
(2 *)
מילים:
יבגני אלכס
לחן:
אדוארד קולמנובסקי
בדומיית עלי שלכת
על פני שדות היום גווע
האם במשעולים היא מהלכת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
מתוך הגן שירה זורמת
וקול גרמושקה עצובה
האם בחוט זהב היא עוד רוקמת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
לאט לאט תיסוב שבשבת
על גדות הנחל ערבה
האם צוחקת היא או נעצבת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
הכפר נרדם מיום הפרך
אי שם כוכב אחד כבה
אולי עומדת היא אל מול הדרך
אולי זוכרת היא לילות אהבה.
על פני שדות היום גווע
האם במשעולים היא מהלכת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
מתוך הגן שירה זורמת
וקול גרמושקה עצובה
האם בחוט זהב היא עוד רוקמת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
לאט לאט תיסוב שבשבת
על גדות הנחל ערבה
האם צוחקת היא או נעצבת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
הכפר נרדם מיום הפרך
אי שם כוכב אחד כבה
אולי עומדת היא אל מול הדרך
אולי זוכרת היא לילות אהבה.
34.
מתפתל משעול הפרא
(2 *)
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
מִּתְקַדֶּמֶת בּוֹ דּוּמָם פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים
בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
אָז נָשָׂא קְצִינֵנוּ בְּגַאֲוָה אֶת הַקּוֹל:
חֶבְרַיָּא, הָפְנוּ מַבָּט אֵלַי הַמִּשְׁעוֹל!
שִׂימוּ אֶת לִבְּכֶם אֶל הַנַּעֲרָה -
זָהָב צִמְּתָה, תְּכֵלֶת עֵינָהּ.
שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי הַכִּירָה מִיָּד,
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד
~
צְחוֹק אַדִּיר רַעַם.
דּוּמָם הִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי;
כִּי אֵדַע: לֵב נַעֲרָה הוּא עִם טוּרָאִי
וְאֵין כָּל סָפֵק שֶׁזֹּאת הַנַּעֲרָה;
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
רָאֲתָה אֶת שְפָמִי הַמּוּרָד
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד.
~
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
וְהִתְקַדְּמוּ בּוֹ בֵּנְתַּיִים הַפָּרָשִׁים.
וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
מִּתְקַדֶּמֶת בּוֹ דּוּמָם פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים
בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
אָז נָשָׂא קְצִינֵנוּ בְּגַאֲוָה אֶת הַקּוֹל:
חֶבְרַיָּא, הָפְנוּ מַבָּט אֵלַי הַמִּשְׁעוֹל!
שִׂימוּ אֶת לִבְּכֶם אֶל הַנַּעֲרָה -
זָהָב צִמְּתָה, תְּכֵלֶת עֵינָהּ.
שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי הַכִּירָה מִיָּד,
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד
~
צְחוֹק אַדִּיר רַעַם.
דּוּמָם הִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי;
כִּי אֵדַע: לֵב נַעֲרָה הוּא עִם טוּרָאִי
וְאֵין כָּל סָפֵק שֶׁזֹּאת הַנַּעֲרָה;
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
רָאֲתָה אֶת שְפָמִי הַמּוּרָד
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד.
~
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
וְהִתְקַדְּמוּ בּוֹ בֵּנְתַּיִים הַפָּרָשִׁים.
וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
35.
היו היו שני חברים
(2 *)
היה היו היו שני חברים
אחד רב טוראי השני חייל פשוט
פתאום פיתאום, פתאום שרק כדור
פתאום שרק כדור, האחד מהם נפל.
הושטתי לו, הושטתי לו ידי
הושטתי לו ידי, את היד הוא לא לקח
כריתי לו, כריתי לו הבור
כריתי לו הבור, אל הבור הוא לא זחל
הושטתי לו, הושטתי לו כוסית
הושטתי לו כוסית, את הכוס הוא כן לקח.
אחד רב טוראי השני חייל פשוט
פתאום פיתאום, פתאום שרק כדור
פתאום שרק כדור, האחד מהם נפל.
הושטתי לו, הושטתי לו ידי
הושטתי לו ידי, את היד הוא לא לקח
כריתי לו, כריתי לו הבור
כריתי לו הבור, אל הבור הוא לא זחל
הושטתי לו, הושטתי לו כוסית
הושטתי לו כוסית, את הכוס הוא כן לקח.
36.
וניה
(1 *)
הֵי וַנְיָתִי, וַנְיָה,
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה?
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה
לְעוֹלָמִים?
~
וַנְיָה, וַנְיָה בְּנִי,
לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי?
לַ...לַ...לַ...
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה?
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה
לְעוֹלָמִים?
~
וַנְיָה, וַנְיָה בְּנִי,
לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי?
לַ...לַ...לַ...
37.
ילדתי מרוסיה
— האלון
(2 *)
אט זורם הנחל הולך לו אל הים,
ולידו צומח אלון נישא ורם,
בגדה מנגד מחלון בקתה
ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה.
הו אלון נישא
כה חסון הנך
את ריעי הבא לי
אני כה בודדה,
רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח
האלון הרם כוסה בלובן צח.
בגדה מנגד בבקתה הדלה
ילדתי מרוסיה עדיין מצפה.
הו אלון נישא...
ולידו צומח אלון נישא ורם,
בגדה מנגד מחלון בקתה
ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה.
הו אלון נישא
כה חסון הנך
את ריעי הבא לי
אני כה בודדה,
רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח
האלון הרם כוסה בלובן צח.
בגדה מנגד בבקתה הדלה
ילדתי מרוסיה עדיין מצפה.
הו אלון נישא...
38.
לא הרוח
(1 *)
לֹא הָרוּחַ הוּא אֲשֶׁר יָצָא לוֹ
לְשׁוֹטֵט בָּעֲרָבָה –
עֲנַן אָבָק נִשָּׂא בַּדֶּרֶךְ
חֵיל פָּרָשִים מֵיטַב הַחֲטִיבָה.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
שָׂשִׂים לַקְּרָב וְאַמִּיצִים סוּסֵינוּ
כּוֹסְסוּ כְּבָר הַמְּתָגִים
הַכּוֹת אוֹיֵב תָּמִיד יָדַעְנוּ
וְעוֹד נָכוֹנוּ מַעֲשִׂים רַבִּים.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
לְשׁוֹטֵט בָּעֲרָבָה –
עֲנַן אָבָק נִשָּׂא בַּדֶּרֶךְ
חֵיל פָּרָשִים מֵיטַב הַחֲטִיבָה.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
שָׂשִׂים לַקְּרָב וְאַמִּיצִים סוּסֵינוּ
כּוֹסְסוּ כְּבָר הַמְּתָגִים
הַכּוֹת אוֹיֵב תָּמִיד יָדַעְנוּ
וְעוֹד נָכוֹנוּ מַעֲשִׂים רַבִּים.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
39.
טוב ללכת בדרכים
(1 *)
40.
צלצל קתרוס
(1 *)
צלצל צלצל
קתרוס בעצב
נגן מיתר
שלי נוגות
היה היתה אחת מלינה
אבל גם היא איננה עוד
היה היתה אחת מלינה
אבל גם היא איננה עוד
מפיץ הנר
קרני עצבת
ושנת אסיר
הן כה תמתק
שם השעון סובב בלי הרף
וגלגליו דופקים תיק-תק
שם השעון סובב בלי הרף
וגלגליו דופקים תיק-תק
אוי אמא אמא
למה למה
אוי למה זה
חיים לי נתת
אוי למה זה ילידתיני
ולבוש אסיר עלי נתת
אוי למה זה ילידתיני
ולבוש אסיר עלי נתת
קתרוס בעצב
נגן מיתר
שלי נוגות
היה היתה אחת מלינה
אבל גם היא איננה עוד
היה היתה אחת מלינה
אבל גם היא איננה עוד
מפיץ הנר
קרני עצבת
ושנת אסיר
הן כה תמתק
שם השעון סובב בלי הרף
וגלגליו דופקים תיק-תק
שם השעון סובב בלי הרף
וגלגליו דופקים תיק-תק
אוי אמא אמא
למה למה
אוי למה זה
חיים לי נתת
אוי למה זה ילידתיני
ולבוש אסיר עלי נתת
אוי למה זה ילידתיני
ולבוש אסיר עלי נתת
41.
על גדות הדניפר
(1 *)
42.
צבעונים
(1 *)
ציבעונים, אח, אילו ציבעונים
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
43.
העגורים
(2 *)
מילים:
דן אלמגור
לחן:
אדוארד קולמנובסקי
העגורים חולפים מעל הכפר
העגורים עפים אל הנהר
העגורים עוזבים, יוצאים אל הדרום החם
מתי, מתי נוכל לעוף כמותם.
אני נושא עיני לעננים
העגורים שטים בהמונים
העגורים עוזבים, עפים אל הדרום החם
מתי נצא בהמונים כמותם.
אל השדה אצא עם בוא הסתיו
ובידי טבעת ומכתב
אתפוס עגור ולרגלו אצמיד מכתב דומם
פרישת שלום לכל אחי אי שם.
עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא - כבר לא נחזור.
העגורים עפים אל הנהר
העגורים עוזבים, יוצאים אל הדרום החם
מתי, מתי נוכל לעוף כמותם.
אני נושא עיני לעננים
העגורים שטים בהמונים
העגורים עוזבים, עפים אל הדרום החם
מתי נצא בהמונים כמותם.
אל השדה אצא עם בוא הסתיו
ובידי טבעת ומכתב
אתפוס עגור ולרגלו אצמיד מכתב דומם
פרישת שלום לכל אחי אי שם.
עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא - כבר לא נחזור.
44.
קטיושקה
(2 *)
לבלבו אגס וגם תפוח
ערפילים כיסו את הנהר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר.
העלמה שרה בלב כמיה
את שירה זה הערב מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל.
ערפילים כיסו את הנהר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר.
העלמה שרה בלב כמיה
את שירה זה הערב מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל.
45.
רוח מבדרת
(2 *)
מילים:
שמואל בוני
לחן:
עממי
רוח מבדרת שובל שימלתה
ילדתי ברחוב עוברת, ששתי לקראתה
הי עימדי, עימדי, עימדי נא, את יפת עיניים
בואי ואחזה בך את יפה שלי.
שתיים רק אהבתי ראו נא איזה פלא
ומהן לא התאכזבתי
התדעו מי אלה:
את ארצי אהבתי
גם בקיץ גם בחורף
ואותך אהבתי,
דוניצ'קה שלי.
ילדתי ברחוב עוברת, ששתי לקראתה
הי עימדי, עימדי, עימדי נא, את יפת עיניים
בואי ואחזה בך את יפה שלי.
שתיים רק אהבתי ראו נא איזה פלא
ומהן לא התאכזבתי
התדעו מי אלה:
את ארצי אהבתי
גם בקיץ גם בחורף
ואותך אהבתי,
דוניצ'קה שלי.
46.
בין גבולות
(2 *)
מילים:
חיים חפר
לחן:
וסילי איבנוביץ-אגפקין
בין גבולות, בין הרים, ללא דרך,
בלילות חשוכי כוכבים
שירות של אחים, בלי הרף,
למולדת אנו מלוים.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
אם השער סגור, אין פותח
את השער נשבר ונתץ.
כל חומה בצורה ננגח,
וכל סדק נרחיב ונפרץ.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
שירה, אל בכי ואל צער.
השען על זרועי, סב זקן
גם לזה שסגר את השער
יום יבוא של נקם ושלם!
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
בלילות חשוכי כוכבים
שירות של אחים, בלי הרף,
למולדת אנו מלוים.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
אם השער סגור, אין פותח
את השער נשבר ונתץ.
כל חומה בצורה ננגח,
וכל סדק נרחיב ונפרץ.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
שירה, אל בכי ואל צער.
השען על זרועי, סב זקן
גם לזה שסגר את השער
יום יבוא של נקם ושלם!
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
47.
ליושינקה
— לושינקה
(3 *)
הנה, הנה גגות הכפר
מכאן לפני שנים נלקח
סוף סוף הוא שב הביתה
אחרי שנים רבות כל כך.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
הוא שב והוא שונה כל כך
פניו חיוורות ומצולקות
הוא שב אליך ליושינקה
כי את הבטחת לו לחכות.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?.
כשהוא הוזמן לחקירה
היה עדיין איש צעיר
מאז לחש כל לילה
את שמך למול גדרות סיביר.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
היו שלום גגות הכפר
הוא שוב יוצא הרחק מכאן
עומד על אם הדרך
מכאן לפני שנים נלקח
סוף סוף הוא שב הביתה
אחרי שנים רבות כל כך.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
הוא שב והוא שונה כל כך
פניו חיוורות ומצולקות
הוא שב אליך ליושינקה
כי את הבטחת לו לחכות.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?.
כשהוא הוזמן לחקירה
היה עדיין איש צעיר
מאז לחש כל לילה
את שמך למול גדרות סיביר.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
היו שלום גגות הכפר
הוא שוב יוצא הרחק מכאן
עומד על אם הדרך
48.
שחקי שחקי
(2 *)
מילים:
שאול טשרניחובסקי
לחן:
טוביה שלונסקי
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.